צור קשר אינטרנטולוגיה תמיכה מדיה ואינטראקטיב אתרי אינטרנט מוצרים ושירותים אודותינו דף הבית
אינטרנטולוגיה > מדריכים וטכנולוגיות > מדריך פורמטים בווידאו
 

מדריך פורמטים בווידאו


ודאי תרצו להמיר סרט לפורמט שמכשירכם יידע לקרוא, או לחילופין לסוג מכשירים, שלאו דווקא מתומכי ה- DVD. באיזה מהפורמטים לבחור, ומהם ההבדלים בינהם?
 
בכל מפרט של נגן DVD תוכלו לראות פרמטר הנקרא "סוגי הפורמטים הנקראים", המגיע בנוסף לפורמט ה- DVD, שלשמו נועד ואותו כל מכשיר יידע לקרוא. פורמט ה- DVD מכיל בתוכו את כל האפשרויות הנמצאות בסרט המקורי כפי שהוכנסו ע"י החברה המפיקה: שפות תרגום, שפות דיבוב לסרט, קטעי סרט נוספים כגון פספוסים או כל קטעי בונוס למיניהם, הערות במאי, הערות שחקנים, וכמובן תמונה וקול באיכות המירבית.
 
כיום אירועים משפחתיים רבים מוסרטים מלכתחילה לפורמט DVD. ודאי תרצו להמיר זה לפורמט שמכשירכם יידע לקרוא, או לחילופין לסוג מכשירים אחר, שלאו דווקא מתומכי ה- DVD. באיזה מהפורמטים לבחור למינימום פגיעה בסרט, ומהם ההבדלים בין כל פורמט ופורמט?
 
סרט DVD למעשה הוא קובץ דיגיטלי גדול מאוד, המכיל את כל המידע הנחוץ לצורך הקרנת הסרט עם כל המשתמע והנלווה לסרט. קידוד סרט DVD או וידאו לפורמט מסוים, כולל מן הסתם שינויים במבנה הקובץ, לרוב בגריעה שלמידע גולמי המצוי בקובץ המקור. קובץ מקורי המכיל סאונד באיכות גבוהה, איכות תמונה גבוהה או תוספות נלוות לסרט, כל אלו יאלצו להצטמצם או להיעלם כליל, בהמרה לפורמט אחר. אין ארוחות בחינם.
 
חשוב להדגיש, ועל יש לתת את הדעת רגע לפני המרה לקידוד כזה או אחר, כי לא ניתן לשחזר את המידע שאבד. אם קודדנו סרט מפורמט DVD לפורמט אחר, איכותי פחות מן הסתם, ובכך וויתרנו לדוגמה על אפשרויות התרגום לשפות שונות, לא ניתן יהיה מאוחר יותר לעשות המרה הפוכה ולהחזיר את אותם התרגומים שוויתרנו עליהם קודם לכן. כך גם לגבי כל אלמנט בסרט עליו אנו מראש מוותרים – איכות קול, רזולוציה ופריימים לשנייה.
 
השאלה הנשאלת באופן מיידי היא: לשם מה, אם כך, צריך לקודד סרט?
התשובה פשוטה: נפח הסרט גדל ככל שפורמט הסרט משובח יותר . ותחת אילוצי מקום במדיה או במכשיר אליו מיועד הסרט, נאלץ לחיות עם המקסימום שבמינימום. אם לחילופין נבקש לצפות במחשב לדוגמה, שם אין חשיבות דקדקנית לכל פיפס שבסרט. מעבר לכך, סרט DVD מלא בכל טוב עם כל הפיצ'רים הנלווים לסרט, מאלץ פעולת משאבי מערכת בעיקר את המעבד, באופן ניכר. 
 
צפייה באמצעות המחשב
כידוע לכל, ניתן לצפות בסרטים באמצעות המחשב. עם זאת , כיוון שכל פורמט מקודד בשיטה שונה, יש לוודא היכולת של המחשב לקרוא את אותו הפורמט בכדי להקרין אותו. פעולה זו נעשית באמצעות CODEC הלא הוא המפענח, וקיצורו ל - coder decoder. זוהי תוכנה קטנה אך יעילה שתאפשר לנו הן לקודד את סרט המקור והן קריאתו בתוכנת הנגן.
 
מנועי הקידוד הבסיסיים המהווים את מחוללי הפורמטים הם בעיקר שלושת ה- MPEG. נציג בסדר המספרי שלהם עם כי לא מעיד על הנפוץ או האיכותי מבינהם.
 
MPEG-2: קידוד זה הוא המשמש את פורמט ה- DVD. קידוד זה מועבר לצפייה או שידור בקצבים של 500Kbps עד 1000Kbps. המרווח המוצג, מאפשר לגולש להתאים עצמו לצפייה ע"פ רוחב הגישה הקיימת לו באינטרנט.
MPEG-1: קידוד המשמש בעיקר את פורמט ה- VCD בשל קצב תעבורת המידע הגבוהה שלו - 1500Kbps, מותאם לצפייה באינטרנט רחב פס. עם כניסת קידוד ה- MPEG-4 והפופולריות אותה צבר בציבור ובקרב יצרני הסרטים, נוצר מצב כי פורמט ה- MPEG-1 התייתר לו.
MPEG-4: קידוד זה יצר פריחת סרטים לכיוונה של רשת האינטרנט, בפרט בשל יכולתו להעביר מידע על גבי הרשת, בקצבי תעבורה נמוכים מאוד, אפילו בקצבי 10Kbps, עם זאת בצפייה איכותית מאוד. לצד זה, במידת הצורך ואם הרשת מתירה זאת, קצב הנתונים יכול לעלות לכיוון ה- 1Mbps. קצב המתקרב לאיכות שידור באיכות של DVD. פורמט ה- DIVX הנפוץ באינטרנט מושתת על קידוד ה- MPEG-4.
 
סוגי הפורמטים
הפורמט המקיף ביותר: ה - DVD
זהו הפורמט בעל האיכות הטובה ביותר , הפורמט המקיף ביותר , ומכיל בתוכו את כל התכונות היכולות להתבקש בקובץ סרט גולמי. איכות הקול המקסימלית , איכות התמונה המקסימלית . איכות הקול תהיה באיכות של 448 קילו ביטים לכל שנייה . שזה המום מידע לדחוס לטובת קול.
 
DIVX , XVID
אלו הם הפורמטים השניים בטיבם לעומת ה- DVD . פורמטים אלו מבוססים על מנוע קידוד ה- mpeg4 , וסיומת קבצים אלו תהיה avi . פורמטים אלו יאגרו פחות פריימים לכל שנייה , הכמות עצמה תקבע לפי סוג ואופן הקידוד עצמו . איכות הקול תפחת כמובן מזו של ה- DVD עדיין ניתן לצרוב בפורמט זה סרטים עם אפשרות Dolby Surround . ומקבילה לאיכות הקול בקבצי mp3 .
XVID - פורמט זה פותח על ידי אנשים מרחבי העולם, כשגישתם היא להציג בפני כל, את שיטת קידוד הוידאו ואת אופני הפעולה , שיטה הנקראת בעולם התוכנה "קוד פתוח". היתרון בפורמט זה אין צורך בחיפוש אחר CODEC מיוחד. ניתן לצפות בשיטה ובקוד כמובן באתר www.xvid.com
 
VCD , SVCD
מקור פורמטים אלו הוא במזרח הרחוק, בעיקר בסין. פורמטים אלו הם בעלי איכות תמונה פחותה מזו של ה- DIVX ושל ה- XVID, אך עם זאת, איכות תמונה המאפשרת צפייה בהחלט נוחה בסרטים.
לא קיימת אפשרות ל- Dolby Surround בפורמטים אלו, ואיכות הקול תהיה איכות סטריאו. כלומר, שידור של שני ערוצי קול.
VCD - קיימות שתי גרסאות ל- VCD. גירסת ה- VCD1.1 וגירסת VCD2.0. לגירסה 2.0 איכות קול ותמונה גבוהה יותר, אך עדיין לא מתקרבת לאיכות של ה- DIVX ושל ה- XVID.
SVCD - שמשמעותו Super VCD. איכות הסאונד והתמונה בו טובים יותר מב- VCD, אך משקל הקובץ גדול יותר.
 
להלן טבלה שתמחיש את ההבדלים בין הפורמטים השונים
 
הפורמט
VCD
SVCD
DVD
DivX
XviD
רזולוציה
NTSC/PAL
352x240
352x288
480x480
480x576
720x480
720x576
640x480
נפח כל שניית סרט
1150kbps
~2000kbps
~5000kbps
~1000kbps
איכות הקול
224kbps
~224kbps
~448kbps
~128kbps
כמה נפח זכרון תצטרכו לכל דקת סרט
10
MB
לדקה
10-20
MB
לדקה
30-70
MB
לדקה
4-10
MB
לדקה
שימוש במשאבי המחשב בעת צפייה באמצעות המחשב
נמוכה
גבוהה
גבוהה מאוד
גבוהה מאוד
איכות כללית
טובה
טובה מאוד
אופטימלית
מצויינת
 
ניתן לראות כי האיכות הטובה ביותר היא של פורמט ה- DVD, והפחות טובה היא של ה- VCD. בפורמט ה- DVD (וגם ב- DIVX וב- XVID) הרזולוציה יכולה לאפשר צפייה במסך רחב.
איכות הקול מאפשרת לנו לקודד סרט DVD לפורמטים DIVX או XVID מבלי לפגוע באפשרות להשתמש בשמיעה ההיקפית, כך שכל מערכת הרמקולים שיועדה לשימוש בסרט המקורי תהיה בשימוש גם בסרט המקודד, אם כי באיכות פחות גבוהה.
 
לראות את קול התמונה
איכות התמונה נמדדת בכמה פרמטרים:
 
רזולוציית תמונות הסרט: מספר הנקודות המוארות באינץ' רבוע. ככל שמספר הנקודות רב יותר, התמונה תהיה חדה ואיכותית יותר.
פריימים לשנייה: או באנגלית fps ( frames per second). סרט הוא בעצם רצף של תמונות המוקרנות במהירות האחת אחרי השנייה. ככל שמספר התמונות (פריימים) גבוהה יותר, איכות הסרט תהיה גבוהה וחדה יותר. לעתים נתונים אלו יופיעו כגודל הנפח הנחוץ לכל שנייה של סרט.
 
ומכאן אנו נכנסים לפרמטר איכותיות הקול הבוקעת לאוויר.
קול איכותי: איכות הקול נמדדת, בגדול, בנפח הזיכרון שהוקצה לכל שנייה של קול. בדר"כ תראו את איכות הקול מופיעה ביחידות של kbps. כלומר, כמה קילו ביטים הושקעו לאגירת כל שנייה של קול.
איכות קול של 448 קילוביטים לשנייה מתאימה לפורמט DVD, והיא בהחלט מצוינת. עם זאת, גם איכות קול ברמה של 128 קילוביט לשנייה יכולה להכיל מידע לשמיעה היקפית, בפורמטים מסוימים, כאשר קובץ הקול מועבר לפורמט mp3.
 
DTS ו- DOLBY DIGITAL
אלו הם פורמטים נפוצים לשידור סרטים בהם איכות הקול והתמונה גבוהים במיוחד. הם מאפשרים שידור רב ערוצי למערכת הרמקולים, כך שתוכלו לשמוע את הסאונד באיכות של שלושה מימדיםבפשטות - אפקט הנותן תחושה שהקול "נמצא באוויר" איפשהו ולאו דווקא בוקע ישירות מתוך הרמקולים. 
DOLBY DIGITAL: הדולבי דיגיטל הוא סמלה המסחרי של חברת דולבי שיצאה בתקן זה לשיטת קידוד אאודיו. בשיטת דחיסה זו, באמצעות שני ערוצי קידוד, מקודדים עד 5 ערוצי קול שהם למעשה ספקי הקול לרמקולים קדמיים, אחוריים ולרמקול הסנטר. שזו למעשה תוצאת הסראונד.
שיטת קידוד נוספת שומתקדמת במקצת שיצאה מבית דולבי היא ה- Surrond EX תקן המקביל לקודמו ה- ProLogic. קידוד זה מוסיף תמיכה נוספת של עוד שני ערוצי שמע. לתמיכה במערכת 6.1 ו- 7.1 
 
DTS: שיטת קידוד זו תומכת בדרך כלל בתצורת 5.1, כלומר שני רמקולים קדמיים ראשיים, שניים אחוריים, רמקול קדמי מרכזי וסאב וופר. יתרונה של שיטה זו על פני שיטות דיגיטליות אחרות כגון דולבי דיגיטל הוא שמידת הדחיסה של הפסקול הדיגיטלי היא פחותה, ולכן הצליל המתקבל נאמן יותר למקור.
 
לסיכום: רוב הנגנים הנמכרים כיום כוללים תמיכה בפורמטים אלו ואף יותר מכך. אך רצוי לוודא זאת, כיוון שבמכשירים מעט יותר ישנים תכונה זו אינה תמיד כלולה. כל תמיכה בפורמטים נוספים יתקבלו בברכה.
 
זכרו, כי למרות שכביכול אנו מאבדים מידע אודות התמונה והקול בסרט במהלך הקידוד, לא תמיד מידע זה הכרחי. עין של אדם ממוצעת לא מסוגלת לקלוט כל צבע שמנפיק הסרט. ישנן תמונות המכילות מספר צבעים רב יותר מזו שעינינו מסוגלות לקלוט. התמונה עדיין תשאר חדה, הקול עדיין באיכות של SURROUND, גם לאחר הקידוד.
הקול מקודד באופן די דומה. הקולות הם בעצם תדרים המושמעים לנו. אוזנינו לא יבדילו בין מיליוני התדרים, וקובץ קטן יותר הוא בעצם קובץ בו קיימים פחות צלילים, בדר"כ המפחות משמעותיים לאוזן אנושית.
 
בפורמטים מסויימים ניתן לוותר על אפשרות ה- SURROUND, ונפח האודיו יהיה נמוך בהרבה עקב כך. כמובן, שככל שנבחר באיכות גבוהה יותר, הסרט יתפוס יותר נפח.
 
שיטות שידור
שתי שיטות שידור נהוגות בטלוויזיות: NTSC (National Television Standards Committee) וה- PAL (Phase Alternation Line). שתי השיטות נתמכות במרבית הטלוויזיות בישראל. כששידורי הטלוויזיה בישראל משודרים בשיטת השידור PAL.
שיטות אלו הן שתי שידור שונות, שההבדלים ביניהן הם בעיקר ברזולוציה ובדרך הבאת המידע לשידור. NTSC זהו שמה של הוועדה האמריקאית לקביעת אופן השידור, וה- PAL היא השיטה המקובלת יותר באירופה ובמזרח התיכון.
מבחינתנו, ההבדל המשמעותי ביותר הוא הגיאוגרפיה. בישראל נהוגה שיטת שידור ה- PAL, ורצוי לוודא כי הטלוויזיה שלכם תומכת גם בשיטת שידור ה- NTSC אם הנכם מקודדים סרט לפורמט זה, כיוון שאז הצפייה תהיה רחוקה מחלקה, אם בכלל אפשרית.
עיקר ההבדל בין השניים הוא בשיטת הקידוד, כאשר מספר הפריימים לשנייה שונה בין כל פורמט: 25 בשיטת PAL ו- 29 בשיטת NTSC. רוב הטלוויזיות (וכמובן תוכנות הצפייה במחשב) בישראל תומכות בשני אופני השידור. עם זאת, רבים מן האמריקאים מעדיפים את שיטת השידור השנייה, PAL.
כהבעת חוסר שביעות רצון משיטת NTSC הם הפכו את ראשי התיבות שלה ל- NEVER TWICE SAME COLOR.
 

באדיבות Telcoshops.com
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר
 
 
 
 
אינטרנטולוגיה
בניית אתרים
קידום אתרים
מחשבים
התחברות לאינטרנט
מדריכים וטכנולוגיות
תמיכה ושאלות נפוצות
 


דף הבית | אודותינו | מוצרים ושירותים | אתרי אינטרנט | צור קשר | תמיכה טכנית | אינטרנטולוגיה | כניסה לניהול
בדיקת דואר | חיפוש דומיין | חנות וירטואלית | מפת אתר | תנאי שירות והצהרת פרטיות | Ccom IT

© 2017, סיקום - אינטרנט מרקטינג סנטר . כל הזכויות שמורות